הלוקס ריגידוס – קשחת הבוהן

הלוקס ריגידוס HALLUX RIGIDUS – קשחת הבוהן

מושגים:

הלוקס-HALLUX-בוהן הגדולה

RIGIDUS – נוקשות עם מגבלות בתזוזה.

הלוקס ריגידוס היא עיוות של המפרק הממוקם בבסיס הבוהן ולמעשה היא סוג של דלקת מפרקים ניוונית.

האתר הנפוץ ביותר של דלקת מפרקים בכף הרגל הוא בבסיס הבוהן הגדולה. מפרק זה נקרא METATARSALPHALAGEAL, או מפרק ה- MTP. אם המפרק מקשיח ומרווח תנועתו מוגבלת,פעולה בסיסית,כמו: הליכה, הופכת להיות כואבת וקשה.

במפרק MTP, כמו בכל מפרק, קצות העצמות מכוסים בסחוס חלק. שחיקה או פציעת  הסחוס במפרק, גורם לקצות העצמות להשתפשף, עלולה להתפתח שלוחת עצם, או צמיחת יתר, בחלקה העליון של העצם. יתרה זו מונעת  מהבוהן לבצע פעולת כיפוף כפי שהיא צריכה בזמן הליכה.

הפרעה זו מטרידה מאד ומונעת תפקוד בסיסי שכן אנו משתמשים בבוהן הגדולה ובמפרק זה בכל צעד, טיפוס, כיפוף וגם בעמידה. יש להבדיל בין תופעה זו לבין הלוקס ולגוס.

בשלב מוקדם כשתנועת הבוהן מוגבלת חלקית, התופעה נקראת בוהן לימיטוס LIMITUS. ככל שעובר הזמן, הבעיה מתקדמת, יתרת העצם גדלה ,התנועתיות במפרק מוגבלת והבוהן הגדולה הופכת לנוקשה,  RIGIDUSריגידוס.

הלוקס ריגידוס בדרך כלל מתפתח אצל מבוגרים בגילאים 30-60.

סיבות:

• גנטיות-אצל אנשים מסוימים, הלוקס ריגידוס הוא תוצאה של ירושת סוג הרגל.
• שחיקה-במיוחד בקרב אנשים העוסקים בפעילויות ספורט או עבודה פיזית שמגדילות את הלחץ על הבוהן.
• פציעה-התופעה יכולה לנבוע גם מפציעה, כגון מכה בבוהן.
• מחלות דלקתיות כגון דלקת פרקים או גאוט GAOTשגרונית.

ביומכניקה פגומה ומומים מבניים של כף הרגל יכולים להוביל לדלקת מפרקים ניוונית במפרק הבוהן הגדולה. דלקת פרקים זו– לרוב נובעת משחיקה ומתפתחת לעתים קרובות אצל אנשים שהביו מכאניקה שלהם לקויה ומשליכה על הבוהן הגדולה. לדוגמא, בעלי כפות רגליים שטוחות או פרונציה חריפה, וגם בעלי כפות רגליים נוקשות וקשתיות יתר על המידה.

אבחון:

אם קשה לכופף את הבוהן מעלה או מטה וההליכה נעשית בצד החיצוני של כף הרגל  בגלל כאבים, גשו לרופא מייד. הלוקס ריגידוס קל יותר לטיפול בשלב מוקדם. במקרה וכבר נוצרה בליטה גרמית בחלק העליון של בסיס מפרק הבוהן הגדולה, העצם פיתחה שלוחה והמצב יהיה קשה יותר לטיפול.

באבחון הלוקס ריגידוס, המאבחן יבדוק:

• עיוות ביו מכני, מומים של כפות הרגליים שמעמיסים על הבוהן הגדולה.
• טווחי התנועה של מפרק הבוהן הגדולה.
• כאבים במפרק הMTP מטטרסו-פלאנג בעת תנועה: הליכה, כיפוף עמידה.
• צילום רנטגן על מנת לקבוע אם קיימת דלקת פרקים ,ניוון ושלוחות של העצם.

תסמינים:

התסמינים של הלוקס ריגידוס  HALLUX RIGIDUS הם:

• טווח התנועה במפרק הבוהן הגדולה מוגבל ומקשה על תפקוד במיוחד בעת הדחיפה עם הבהונות בעת הליכה.
• ההליכה מתבצעת על הצד החיצוני של כף הרגל בשל כאבים.
• נפיחות סביב המפרק .
• בליטה, כמו יבלת, שמתפתחת בחלק העליון של בסיס מפרק הבוהן הגדולה.
• נוקשות בבוהן הגדולה וחוסר יכולת כיפוף מעלה או מטה.
• כאבים ונוקשות שמחמירים ע"י מזג אוויר קר ולח.
• קושי עם פעילויות מסוימות: ריצה, הליכה, טיפוס, כריעה.

כשהתופעה נעשית רצינית יותר, סימפטומים נוספים עלולים להתפתח:

• כאב גם בזמן מנוחה.
• קושי במציאת נעליים נוחות.
• כאב עמום במפרק הירך, הברך, או בגב התחתון כתוצאה מתפקוד ביו מכאני לקוי: הליכה, ריצה, כיפוף.
• במקרים חמורים צליעה.

טיפול:

טיפול שמרני:

במקרים רבים, טיפול מוקדם עשוי למנוע או לדחות את הצורך בניתוח בעתיד.

טיפול במקרים קלים או מתונים עשוי לכלול:

• מדרסים אורטופדיים-מותאמים אישית לפי מידות גבס וסריקה ממוחשבת למיפוי הלחצים בכף הרגל. המדרס יכלול שאנק, משטח מתכת או פלסטיק שימוקם תחת ה MTP ויגביל את טווח פעולת המפרק ובכך יעביר את הלחץ לשאר בהונות כף הרגל. בנוסף תפקידו של המדרס הוא תיקון  תפקוד ביו מכני של כף הרגל שהוביל לריגידוס.
• פיזיותרפיה- טיפול אולטראסאונד או שיטות טיפול פיזי אחרות, יעניקו תחושת הקלה זמנית.
• תרופות-משככי כאבים ותרופות אנטי דלקתיות כמו איבופרופן עשויות לעזור בהפחתת הנפיחות והקלה בכאבים.
• קירור-ג'ל/ קרח יעזור בהפחתת תסמיני הדלקת.
• אמבטיית ניגוד-שימוש לסירוגין במים קרים וחמים כדי להפחית את הדלקת.

יש צורך בשני דליים, אחד עם מים קרים והשני עם מים חמים. הטמפ' של שניהם לפי הסבולת האישית. לטבול את הרגל במים הקרים למשך 30 שניות, ואז למקם אותן באופן מיידי במים החמים למשך 30 שניות. הפעולה מתמשכת כחמש דקות, ומסתיימת במים הקרים.נ יתן לעשות לבצע את הפעולה עד שלוש פעמים ביום. (יש להיות זהירים עם טמפרטורת המים במיוחד אנשים בעלי רגישות לדוגמא סכרתיים.)

• הנעלה נכונה- נעליים רחבות יפחיתו את הלחץ על כף הרגל. נעל נוקשה, סוליות עם נדנדה או עיצוב תחתון רולר יפחיתו לחץ וכאבים מהמפרק.
• שאנק פלדה או סד מתכת בסוליית הנעל-משטח קשיח זה ימנע גמישות ומרווח תנועה במפרק ויקל על הכאבים.
• טיפול בזריקה-זריקות של סטרואידים עשויות להפחית דלקת וכאבים.

טיפול כירורגי:

בחלק מהמקרים, כירורגיה היא הדרך היחידה כדי למנוע או להפחית כאבים. ישנם מספר סוגים של ניתוחים לטיפול הלוקס ריגידוס. בבחירת ההליך או שילוב של הליכים מנתח כף הרגל והקרסול יתבסס על ממצאי הרנטגן, גיל, רמת הפעילות, וגורמים אחרים שמשפיעים על מידת העיוות שלך. אורכה של תקופת ההתאוששות ישתנה, בהתאם להליכים שבוצעו.

ישנם מספר סוגים של ניתוחים לטיפול  HALLUX RIGIDUSסוג הניתוח מתבסס על הMTP:

 -CHEILETOMY

ניתוח זה בדרך כלל מומלץ כאשר הנזק הוא קל או בינוני. במקרה של אובדן גדול של טווח התנועה והסחוס. ההליכים יכללו עיצוב מחדש של ראש כף הרגל ובליטת העצם שנוצרה מופחתת. הבוהן הגדולה ואתר המפרק יישארו נפוחים למשך מספר חודשים לאחר הניתוח.

 רוב המטופלים יחושו הקלה לטווח ארוך.

OSTEOTOMY–

במקרה של אובדן סחוס משמעותי. ההליכים יכללו שינוי מיקום הסחוס בראש הבוהן הגדולה ואולי ישלב שתל בבסיס הבוהן.

 ARTHODESIS–

במקרה של אובדן חמור של טווח התנועה וסחוס. ההליכים יכללו היתוך של המפרק (arthrodesis) או מפרק שתל או שתל צירים. היתוך של המפרק עשוי להוביל לשינוי משמעותי בהליכה ולסימפטומים ביציבה. שתלי צירים קיימים מאז 1970s, ושופרו ללא הרף ובעלי יכולת שיפור תפקוד לטווח ארוך. במשך ששת השבועות הראשונים שלאחר ניתוח, כף הרגל מגובסת ולאחר מכן יש צורך להשתמש בקביים עוד כשישה שבועות. אין לנעול נעליים עם עקבים גבוהים, ומומלץ לנעול נעל עם סוליה מסוג נדנדה ROCKER.

בשל פונקציה ביו מכאנית לקויה יותר אצל אנשים מבוגרים כתוצאה גם משחיקה, קיים סיכוי לניתוח החלפת מפרק ה-MTP .המפרקים יוסרו ויושתל מפרק מלאכותי .

הליך זה יקל על סימפטומים כמו:

• כאב ונוקשות במפרקים בבסיס הבוהן במהלך פעילות(הליכה, עמיד, כיפוף…).
• קושי עם פעילויות מסוימות (ריצה, כריעה).
• נפיחות ודלקת סביב המפרק .

למרות שהריגידוס הוא תהליך ניווני, שנגרם לרוב משחיקה הוא יכול להתרחש אצל אנשי ספורט פעילים במיוחד, צעירים שסבלו מטראומה, פציעה במפרק הבוהן הגדולה.