יעל כהן בדרך לאירונמן אוסטריה

יעל כהן, בעלים של סוכנות הביטוח "אנשים" לא רק מייעצת לאחרים אלא ובעיקר מתמידה בספורט עבור עצמה. על המסע של יעל כהן, מבטטת כורסא לחברות בקבוצת Pipman Team  ועד לתחרות אירונמן אוסטריה.

יעל הגיעה אלינו לביקור קצרצר בשנת 2012 ברמת כושר אפסית , וחזרה שוב ב-2015 באותה רמת הכושר ועם כ- 20 קילו מעל משקלה הנוכחי.

רכשה אופניים כדי להתחיל לעשות קצת ספורט ובחרה ללמוד את הטכניקה ע"י אימונים אישיים עם שי פיפמן.

לאט לאט היא נשאבה לרוח הקבוצה ונדבקה בחיידק הטריאתלון, קנתה אופני כביש והתחילה להגיע גם לאימוני השחייה והריצה של הקבוצה.

התחילה להתחרות בטריאתלון הנשים ובהמשך תחרויות של חצי מרתון וחצי איש ברזל באילת, באוסטריה ובטבריה.

במקביל לעסק מצליח לביטוח לספורטאים, אמא לשני בנים ועיסוק רב בהתנדבות היא לא מוותרת על שגרת אימונים קשוחה ויומיומית.

ליעל יש חלום להתחרות באירונמן אוסטריה לכבוד יום הולדתה ה- 50 והיא לגמרי בדרך להגשים את החלום.

על המסלול עם יעל כהן

איך נכנסת לראשונה לספורט ?

מעולם לא הייתי ספורטאית, אורך החיים שלי לא שילב אימונים וגם התזונה שלי לא היתה בריאה במיוחד. כשהגעתי לגיל 40, הבנתי שאני חייבת לשלב ספורט בחיים שלי, האופציה היחידה היתה לרכוש אופניים ולנסות לרכב בצורה קצת יותר אינטנסיבית. קיבלתי  אופניים ליומולדת 40 , אבל אחרי כמה רכיבות הן נכנסו חזרה למחסן עד גיל 43, כששוב הבנתי שאין אופציה לברוח מהעיסוק בספורט. קבעתי שיעורים פרטיים עם שי פיפמן שלאט לאט ו"באדישות" מה, "החליק אותי" לתוך הקבוצה שלו , רק לאימון אחד, רק לרכיבת שבת , רק תראי את אימוני הריצה , רק תכירי אנשים ומכאן …הכל היסטוריה

כמה שעות/ אימונים את מקדישה לספורט?

היום תוכנית האימונים שלי מותאמת למטרה שהצבתי לעצמי, כמובן שככל שהמטרה יותר מאתגרת צריך לפנות לה יותר שעות בשבוע. כרגע אני מתאמנת 6 ימים בשבוע, כל אימון בין שעה לשעתיים תלוי בסוג האימון , כשבשבת האימון כבר מתארך ל- 4 שעות בממוצע.

ספרי על תחרויות שהשתתפת בהן

התחלתי בטריאתלון הנשים בהרצליה , רוכבת בתוך שלשה שהגיעה כדי ליהנות מהאירוע (שזה דרך אגב עיקרון שאני מאוד מקפידה לשחזר), אחרי שהבנתי את הרעיון וההנאה שבו החלטתי ללכת לאט לאט ובזהירות על כל שלב בהרחבת המטרות , עשיתי 3 טריאתלונים במרחק הספרינט, 3 במרחק האולימפי, עברתי לחזק ריצה ועשיתי 3 מרוצים של 5 ק"מ , 3 של 10 ק"מ ו- 3 חצאי מרתון כאשר השני בינהם היה במסגרת חצי איש ברזל בישראמן בשלשה.

מכאן הדרך לתחרות חצי איש ברזל כיחידה היתה טבעית והתחרות הראשונה היתה חצי איש ברזל בסט' פולטן שבאוסטריה במסגרת איירונמן, נאמנה לעיקרון ה"שלושה מכל דבר" , עשיתי חצי איש ברזל שני בישראמן ולאחרונה בטבריה במסגרת האיירונמן הראשון בישראל.

שיא אישי מיוחד

וואוו , האמת שכל פעם שאני קמה בבוקר לאימון זה שיא בשבילי.

התחרות שהיא הכי שיא אישי מרגש בשבילי היתה בטריאתלון הנשים שהתקיים מיד אחרי חצי איש הברזל באוסטריה, הגעתי להשתתף בשלשה משפחתית בין דורית, אמא שלי שחתה בים , אני רכבתי והאחיינית שלי רצה. החיבור הזה היה מאוד מרגש בשבילי והחוויות נשארות לזמן רב.

מה גורם המוטיבציה שלך לקום בבוקר להתאמן?

אצלי המוטיבציה נובעת משלושה גורמים עיקריים:

1. מטרה – חייבת שתהייה לי מטרה עם תוכנית אימונים שתוביל אותי לשם – הידיעה שאני חייבת כל אימון בשביל להשיג את המטרה שלי עוזרת לי לנסות ולא לפספס אימונים.
2. חברות – הרבה פעמים הקבוצה , החברות הם אלו שמושכים אותי להתאמן כל בוקר, קובעים להגיע לאימון יחד וככה אין מצב להבריז לחברים…
3. מאמן – הידיעה שאני צריכה לדווח למאמן על האימון, או יותר נכון הידיעה שלא אדווח על אימון מסויים ואאכזב /אקבל על הראש …גורמת לי לרצות להתמודד עם האימון יותר מאשר עם התוצאות של לא לצאת….

מהי שגרת התזונה שלך?

כבר הבנתי שלא יורדים במשקל מלעשות ספורט אלא לתזונה יש מרכיב מרכזי בכך, ובנוסף הגעתי למסקנה שבעבר עשיתי ספורט בשביל לרזות והיום אני צריכה לרזות בשביל הספורט היות ולמשקל יש יחס ישיר לביצועי הריצה או הרכיבה (כמובן בשילוב גורמים נוספים אך זהו גורם מרכזי ביותר) התחלתי להקפיד בצורה הרבה יותר יסודית ומקצועית על התזונה. עם תזונאית שמתמחה בספורטאים, אוכלת בעיקר מאכלים ממרכיבים בריאים , לא אוכלת קמח לבן, סוכרים מלאכותיים, לא שותה משקאות מוגזים או ממותקים (כמובן שתמיד יש יוצא מן הכלל ואחרי האירונמן האחרון אכלתי בשמחה המבורגר בלחמניה שלא היה מבייש אף אחד), באימונים אוכלת רק "אוכל אמיתי" ,כמובן שלפני אימונים ארוכים ובמהלכם התזונה מותאמת אלי באופן אישי. בעקרון בתור כלל מוחלט – אני לא אוכלת מה שלא טעים לי וממה שטעים לי משתדלת לא לאכול יותר מדי….

מה הסוד שלך לשילוב הספורט עם הקריירה והמשפחה?

הסוד שהוא בכלל לא סוד הוא שחייבים תמיכה מהבית , בלי ירון בעלי שכל הזמן משלים אותי בחלקים שאני פחות משקיעה בהם בזמן נתון, ולפעמים מאפס אותי כשאני מאבדת את האיזון (גם לכיוון של עודף אימונים וגם לכיוון של חזרה לשיגרת אימונים בגלל מוטיבציה שירדה) זה כנראה לא היה קורה.

בכל מה שקשור לקריירה עשיתי שילוב מושלם מבחינתי והסטתי את המומחיות של סוכנות הביטוח שלי לטיפול באנשים שעוסקים בספורט חובבני באופן אינטנסיבי כמו שאני חווה ביומיום. יש לי שפה משותפת עם הלקוחות , מבינה את הצרכים שלהם ואת הדחיפות בטיפול, מחליפים חוויות , מבינה את האישורים והבדיקות שצריך לכל תחרות ומרגישה בעצם שאני בתוך העיסוק בספורט גם כשאני בכלל עובדת בשיגרת היומיום שלי.

מודל החיקוי שלך?

וואוו, אין לי דמות מיוחדת, לא נכנסתי לעולם הזה מתוך רצון להיות כמו…אני אוהבת את השיגרה שמשלבת את כל תחומי העיסוק, אוהבת כל אחת ואחד שמצליחים לעשות את השילוב הזה וכל אחד מהם בכל רגע נתון מהווים עבורי מודל לחיקוי.

במה הקבוצה עוזרת לך?

כמו שכבר אמרתי, הקבוצה זה אחד מגורמי המוטיבציה החזקים ביותר. את החברות הכי טובות שלי כבר כמה שנים קיבלתי מתנה מהקבוצה , שגרת אימונים, מאמן שמשגיח, חברים שבודקים שהגעת לאימון ואם לא, מתקשרים לשאול מדוע – זה כח הקבוצה, במיוחד כשמדובר בקבוצה שהיא הרבה יותר מרק קבוצת טריאתלון ואני באמת מרגישה חלק בלתי נפרד ממנה, שחווה את אותן החוויות כמוני ויודעת לפרגן כשצריך וליישר כשצריך. לא מאמינה שהייתי מתמידה וממשיכה אם לא הייתי חלק מהקבוצה.

מה הטיפים שלך לספורטאים?

שאלה מצחיקה , לא רואה את עצמי "ספורטאית שיכולה לתת טיפים" אולי כאחת שעוסקת בספורט שהוא לא מרכז החיים שלה , חייבים להנות מהדרך, לקבל סיפוק מכל אימון , לפרגן לעצמך כל הזמן, לזכור שזה לא מרכז החיים , לא תחרותי ולא קובע מי את ומה את שווה. לדאוג להנות בכל רגע ובעיקר בתחרויות עצמן שהן החגיגות והחגים של עולם הספורט.P